מיסוי בארצות הברית

בין אם אתם לפני רילוקיישן לארצות הברית ובין אם אתם כבר בשלבי התאקלמות – היכרות עם תחום המיסוי בארצות הברית תפתור חלק גדול מאוד מהמורכבות שמאפיינת את הנושא ותעזור לכם לממש זכויות, לצבור יותר רווחים ולקיים את חובותיכם כנדרש מול הרשויות. אז כיצד מתנהלת שיטת המיסוי האמריקאית, מי חייב לשלם מיסים בארה"ב ומה בכלל ההבדל בין שיטת המיסוי בישראל לזו של הדוד סם? הכל כאן:

מערכת המיסוי בארה"ב

כל 51 המדינות בארצות הברית מאוגדות כפדרציה. פירוש הדבר הוא שקיימים הבדלים בין חוקי המס שחלים במדינות השונות, כך שמיקומכם הגיאוגרפי משפיע על היקף המס לתשלום, על כדאיות ההשקעה בנכסים, הקמת עסקים וחברות מקומיות ועוד.

יחד עם זאת, שיטת המיסוי הכוללת אחידה ברובה וקובעת מנגנון רב שלבי בתוכו מצוי המיסוי הפדרלי, המדינתי והעירוני:

מס פדרלי – זהו מס המוטל מטעם ה-IRS (רשות המיסים האמריקאית) על כל אזרחי ארצות הברית, מחזיקי גרין קארד, תושבים ומשקיעים זרים בעלי הכנסות מנכסים ועסקים בשטחי ארה"ב. מיסוי זה נובע מדיווח שנתי גם על הרווחים והחשבונות הישראליים ומתבצע דרך הטופס המפורסם ביותר של IRS: טופס 1040. דיווח זה רלוונטי גם לתושבים בעלי אזרחות כפולה וגם לתושבי ארה"ב שמעולם לא ביקרו בישראל, לרבות הכנסות וחשבונות של בני זוג ישראליים (למגישי דיווח מס משותף).

מיסוי מדינתי – חלק מהמדינות גובות באופן פנימי גם State Income Tax בשיעור משתנה. לרוב מס זה חל על הרווחים או ההכנסות שנוצרו בשטחי אותה המדינה בלבד (ואינו מביא בחשבון אגרות, היטלים, מיסי נכסים ומיסי חברות לדוגמה) ושיעורו נמוך יחסית. בחלק מהמדינות מס זה הינו מדורג ובאחרות המס אחיד לכולם. ברוב המקרים גם מדובר במס שניתן לנכות כך שהוא צפוי להקטין הן את חבות המס הפדרלי והן את חבות המס הישראלית. 

מיסוי עירוני – ערים ומחוזות מסוימים ממסים גם בצורה מוניציפלית דרך City Tax או County Tax ובאופני דיווח משתנים. עקרונית, כל רשות מקומית מקבלת את ההיתר להתאים לעצמה את חוקי המיסוי ואת מנגנוני גביית המס המקומי. בפועל, מס זה מוטל כמעט תמיד בשיעור קבוע על הרווחים נטו.

מיסים בארה"ב VS מיסים בישראל

למרות שישנם קווים דומים בין שיטת המיסוי הישראלית והאמריקאית (שתיהן מתבססות על שיטת המיסוי הפרוגרסיבית, שממסה באמצעות מדרגות מס), קיימים ביניהן הבדלים משמעותיים, בעלי חשיבות ייחודית לבעלי אזרחות כפולה ומשקיעים. לצורך הפשטה יעילה של ההבדלים, תוכלו לקרוא עליהם ברשימה הבאה:

שיעור מס תלוי בסטטוס אישי

המס המוטל על נישומים בישראל הינו קבוע, בעוד שבארה"ב שיעור המס מותנה בסטטוס האישי (רווק, נשוי, אלמן). הבדלים אלה חלים גם על יחידים עם או ללא ילדים, נשואים שבוחרים להגיש את הדו"ח השנתי יחד או בנפרד ומי שהוגדרו כראש משק בית או אלמן מוכר. כל סטטוס שכזה מחיל מס משתנה בהתאמה למצב, כך ששיעור המס ליחידים למשל, גבוה יותר משיעור המס לראש משק בית התומך בתלויים שמתגוררים עמו. 

חובת דיווח מס הכנסה

חובת הדיווח בארה"ב חלה על כל אזרח אמריקאי באשר הוא, כולל על זרים בעלי השקעות ונכסים מקומיים. בישראל לעומת זאת, חובת הדיווח היא בעיקר לעצמאיים ורק במקרים נקודתיים מאוד לשכירים מסוימים.

קרנות השתלמות, קופות גמל ופנסיה

משיכה של קרן השתלמות או פנסיה ממוסה לפי המס השולי בו חייב הנישום. משיכה זו בישראל תהיה פטורה בדרך כלל באופן מלא או חלקי. יחד עם זאת, הפקדות מעסיקים לפנסיה או קרן השתלמות בישראל אינן ממוסות, בעוד שבארה"ב הן כן.

ריבית

רוב החזרי הריביות בארה"ב, פטורים ממס, בעוד שבישראל החזר ריבית מהווה הכנסה ולכן ממוסה בשיעור של 15%. החזרי ריבית בלתי פטורים בארה"ב ממוסים בגובה המס השולי.

דיבידנדים (מס חברות)

בארה"ב ובישראל מונהג מיסוי חברות דו-שלבי: תחילה מיסוי הכנסתה של החברה וקביעת שיעור מס החברות ולאחר מכן מיסוי על בעלי המניות לאחר חלוקת דיבידנד. מס החברות בישראל בשיעור 23% וחלוקת דיבידנד בשיעור 25% (או 30% לבעלי שליטה), בעוד שבארה"ב מס החברות הוא 21% ואילו מס הדיבידנד נקבע לפי המס השולי.

מיסוי על הכנסות

אזרחים שצברו רווחים מהכנסה פסיבית, דיבידנד, תמלוגים, נכס מניב וכיוצ"ב ובגובה שעולה על התקרה הקבועה בחוק, יתבקשו לשלם מס יסף בשיעור 3.8% שנקרא NIIT (Net Investment Income Tax).

מיסוי רעיוני

בדומה למס NIIT, גם מס רעיוני הוא ייחודי לארה"ב ומוטל על תאגידים אמריקאיים שמחזיקים ב-10% או יותר מהשליטה בחברה זרה כלשהי.

מיסוי נדל"ני

מיסוי רווחי ההון ממכירת דירה בארה"ב נקבע לפי המס השולי. אם המוכר החזיק בנכס שנה לפחות ואז מכר את הנכס שלו, עליו לשלם 25% מס על מרכיב הפחת ו-15% מס על מרכיב רווח ההון. בישראל הפרדה זו אינה קיימת ואין חשיבות לפרק הזמן שבו הנכס נמצא בבעלות המוכר.

נוסף על כך, הכנסות מנדל"ן שסווגו כעסק, ממוסות על פי המס השולי או לפי מס חברות ועל כל סכום השכירות. בישראל, קיים פטור מס על הכנסות משכירות עד 5,070 ₪ כאשר חבות המס תשולם רק על הכנסה שהתקבלה מעבר לכך.

מס עיזבון

מס העיזבון האמריקאי הוא מהגבוהים ביותר בעולם. עיזבונות עד גובה 11.2 מיליון דולרים פטורים מתשלום ככל שמדובר באזרחים אמריקאים. לאזרחים זרים עומד הפטור עד עיזבון בגובה 60,000 דולר בלבד ושיעור המס שלהם בגובה 35%. מס זה לא חל בישראל למעט במקרים מיוחדים.

מדרגות מס בארצות הברית

ארה"ב קובעת 7 מדרגות מס לתשלום, בהתאם לגובה ההכנסה החייבת והסטטוס המשפחתי: 10%, 12%, 22%, 24%, 32%, 35%, 37%. מדרגות אלה מבוססות על השיטה הפרוגרסיבית, לפיה עלייה בשכר תביא לעלייה במדרגות המס. בנוסף, מרבית משלמי המס נדרשים גם לתשלום המס השולי – כלומר מיסוי גבוה יותר על הדולר האחרון מאשר על הראשון.

אז איך מחשבים את זה בעצם?

כאן המקום להבהיר כי יידרש בכל מקרה ייעוץ ממומחה מס אמריקאי לגבי תחשיב המיסים וניצול הזכויות הקיימות. הסיבה לכך היא שרובם המוחלט של משלמי המיסים ידעו כמה עליהם לשלם רק באמצעות זיהוי של מדרגות מס חופפות לפי ההכנסה ברוטו – דבר שאיננו מתרחש בישראל שכן ניתן להתמקם רק במדרגת מס ספציפית.

כדי להמחיש את הנושא, נשתמש בדוגמה הבאה: נניח שהרווחתם השנה 40,000 דולר, כך שזוהי ההכנסה החייבת במס. הכנסה זו מתאימה למדרגת המס של 12%, אבל לכאן נכנס גם תחשיב המס השולי, שכן עד 9,950 הדולרים הראשונים יש לשלם 10% ומעבר לכך יש לשלם 12%. בפועל, הדבר מביא לצורך לחייב נישומים בשיעור מס נמוך יותר ממדרגת המס המדויקת (תשלום מס אפקטיבי), כך שחשוב מאוד להיעזר כבר מן הרגע הראשון באיש מקצוע.

מיסוי החל על ישראלים

אז כיצד ישראלים בארה"ב נדרשים לשלם מס? לפני שנחלק את חבויות בעלי האזרחות הכפולה וחבויות הישראלים שמחזיקים בוויזה אמריקאית, חשוב להדגיש כי בשני המקרים יש צורך להגיש דוח מס הכנסה שנתי ומלא, ללא הבדל בין שכירים לעצמאיים, מקום המגורים או מקור ההכנסה. ההבדל בין ישראלים בעלי אזרחות כפולה לבין ישראלים עם ויזה נשען בעיקר על היקף הדיווח באופן הבא:

תשלום מיסים לישראלים בעלי אזרחות אמריקאית

אזרחים אלה מוכרחים למלא ולהגיש ל-IRS מידי שנה (עד לתאריך 15.4) את טופס 1040. עצמאיים בעלי הכנסה של 400$ ומעלה נדרשים להגיש את הדיווח בכל מקרה, בעוד ששכירים ידווחו בהתאם לסטטוס האישי, לגביו קיים רף שממנו יש לדווח על פי חוק (בד"כ רווקים החל מהכנסה שנתית של 12,000 דולר, אלמנים מהכנסה שנתית של 24,400 דולר וכו').

נוסף לטופס 1040, חלק מהנישומים יתבקשו למלא גם את דו"ח FBAR המדווח על חשבונות זרים. דו"ח זה ימולא בהתקיימותם של מס' תנאים מצטברים:

אזרח אמריקאי/ בעל גרין קארד/ בעל חברה, שותפות או עסק עצמאי שהוקם בתוך ארה"ב ו/או תחת חוקי ארה"ב.

סכום כל החשבונות הפיננסיים בגובה של 10,000 דולר ומעלה במהלך שנת המס (לרבות פיקדונות וחסכונות, קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, חשבונות עו"ש, קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי חיים עם מרכיב חיסכון, תיק ני"ע).

מיסוי כפול

אזרחים אמריקאים נדרשים לשלם גם מס על בסיס תושבות או אזרחות המכיל חישוב בהתאם לכלל ההכנסות שהופקו בארה"ב ובעולם. יצוין כי קביעת התושבות של אזרחים לצורכי מס מכילה גם פרמטרים ספציפיים וגם מספר מבחנים שמתייחסים לנסיבות האישיות. מבחנים אלה יכולים לשייך את חבות הנישום במס ברמה הפדרלית וברמה המדינית, כך שלעתים קרובות חובת הדיווח וגם התשלום במס יהיו כפולים. 

תשלום מיסים לישראלים ללא אזרחות

אזרחי מדינות זרות, כלומר מחזיקי ויזה לארצות הברית שמקיימים פעילות עסקית בשטחי ארה"ב נדרשים להגשת דוח למס הכנסה באמצעות טופס 1040NR. טופס זה מכיל דיווח על הכנסות שנצברו בשטחה של ארה"ב באופן אקטיבי או פסיבי ויש להגיש אותו עד 15.6 בשנה העוקבת.

החזר מס בארצות הברית

בדומה לישראל, גם שיטת המיסוי האמריקאית מאפשרת החזרי מס, כאשר גם בשנים שבהן הנישום לא בהכרח היה חייב במס, ייתכן שהוא יהיה זכאי להחזר בכל מקרה. החזרים אלה ניתנים בעיקר עבור ילדים, הכנסה נמוכה (מס שלילי) ולימודים אקדמיים – בהתאם לגיל, רמת ההכנסה ולעיתים גם היקף ההוצאות סביב פרמטר ההחזר הרלוונטי.

לסיכום

שיטת המיסוי האמריקאית מבוססת על עקרונות דומים למדי לאלו של שיטת המיסוי בישראל, אך צורת התחשיב שלה משתנה הן ברמה הפדרלית והן ברמה הגיאוגרפית, בחלוקה למדינה, עיר ואפילו מחוז. גם כללי הדיווח מורכבים יחסית ואיתם גם הסנקציות החמורות יותר בשל אי עמידה בהתחייבויות. הכרת כללי המיסוי בארה"ב מסייעת לפישוט המורכבות ותאפשר לכם להפיק רווחים גבוהים יותר לאורך זמן.